קבוצת צפרים חובבים מישראל יצאו ל Karnataka דרום הודו לחקור את התנהגות הקינון של המיינה ההודית Acridotheres tristis
ראשי הקבוצה חקרו בעבר בישראל השפעתה על מינים מקומיים.
ממחקר ראשוני שנעשה במעבדה לחקר המגוון הביולוגי, במחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואבולוציה, המכון למדעי החיים, נמצא כי למיינה יש פוטנציאל לדחיקת מינים מקומיים.
ממחקר ראשוני שנעשה במעבדה לחקר המגוון הביולוגי, במחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואבולוציה, המכון למדעי החיים, נמצא כי למיינה יש פוטנציאל לדחיקת מינים מקומיים.
מעבר לסיכון האקולוגי הכרוך בפלישת המיינות, מינים אלו מהווים סיכון גם לחקלאות, בעיקר למטעי נשירים וכרמים. פיקחותן ויכולת העברת המידע שלהן מקשות על תפיסתן והדברתן בסמיכות לאזורים חקלאיים.
יתרה מכך, המיינות מקננות בארץ גם במבנים, ארגזי חשמל, עמודי חשמל, טיפול בקינונים בעמודי חשמל, מטוסים, פנסים וכדומה מצריך משאבים רבים, ועם ההתרבות והתפשטות המין ייתכן כי יגדל הצורך בהשקעת המשאבים לטיפול בנזקים.
בהמשך צפויה הקבוצה להעלות אתר אינטרנט ואפליקציה סלולרית שיסייעו להעלות את המודעות להתנהגות הקינון של המיינה ההודית.
יתרה מכך, המיינות מקננות בארץ גם במבנים, ארגזי חשמל, עמודי חשמל, טיפול בקינונים בעמודי חשמל, מטוסים, פנסים וכדומה מצריך משאבים רבים, ועם ההתרבות והתפשטות המין ייתכן כי יגדל הצורך בהשקעת המשאבים לטיפול בנזקים.
בהמשך צפויה הקבוצה להעלות אתר אינטרנט ואפליקציה סלולרית שיסייעו להעלות את המודעות להתנהגות הקינון של המיינה ההודית.