הצעת החוק בעניין הטלת עיצומים כספיים מדורגים על חברות התקשורת בגין הפרה של הוראות רישיון אושרה פה אחד, בועדת השרים לחקיקה

 

וועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של משרד התקשורת שעניינה הטלת עיצומים כספיים מדורגים על בעלי רישיונות שונים בתחום התקשורת, לפיה הפרה של הוראות הרישיון, אף אם מדובר בפגיעה בלקוח בודד, תאפשר למשרד להטיל על בעלי הרישיונות עיצומים כספיים הנגזרים מאחוז מסוים מההכנסות ומחומרת ההפרה שבוצעה.

 

עד כה, נוכח ההוראות בחוק הקיים, גובה העיצום הכספי על חברות שלהן הכנסות גבוהות הגיע לסכומים של עד 16 מליון שקל, אך לא איפשר להעניק למנכ"ל משרד התקשורת שיקול דעת לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, באופן שיהלום את חומרת ההפרה, ולכן השימוש בכלי זה נעשה במשורה.

 

 

הודות לשיתוף הפעולה ההדוק של אנשי האגפים הרלבנטיים במשרד עם נציגי משרד המשפטים, החוק במתכונת החדשה, יאפשר, לראשונה, להעניק למשרד שיקול דעת (כעת ניתן ליצור התאמה מידתית בין חומרת ההפרה וגובה העיצום הכספי), ובכך יתאפשר שימוש יעיל בכלי זה, יחזק את כוח ההרתעה של המשרד, יעודד ציות מצד בעלי הרישיונות ויספק למשרד "ארגז כלים" משוכלל בהתמודדות עם הפרות חוק והפרות רישיון מצד חברות התקשורת.

 

הסכום המרבי של העיצום הכספי אותו רשאי המנהל להטיל על חברות בתחום הבזק יהיה מבוסס על שילובם של שני קריטריונים: חומרת ההפרה, וגובה ההכנסות השנתיות של החברה המפרה. לגבי גובה ההכנסות השנתיות, הרי שעיקרון זה קובע את סכום העיצום הכספי כפונקציה של ההכנסות השנתיות של החברה המפרה.

 

בהצעת החוק מציע המשרד לקבוע בתוספת לחוק את ההפרות של ההוראות השונות בתחום הבזק לפי ארבע דרגות חומרה.

 

חומרת ההפרות מפורטת בארבעת חלקי התוספת, מהקל אל החמור:

כך לדוגמה, לעניין הפרות המפורטות בחלק א' של התוספת המוצעת לחוק, המנכ"ל יהיה רשאי להטיל עיצום כספי בסכום של עד שמינית הסכום הבסיסי המפורט המתייחס לחברה המפרה. לעניין הפרות המפורטות בחלק ב' – עד רבע הסכום הבסיסי, לעניין הפרות המפורטות בחלק ג' – עד מחצית הסכום הבסיסי, ולעניין הפרות המפורטות בחלק ד' – עד מלוא הסכום הבסיסי.

 

על מנת לסבר את האוזן, הסכום הבסיסי הקבוע כיום בחוק לעניין חברות תקשורת גדולות, לפי רמת ההכנסות השנתיות, הינו כ-16 מליון שקל. לפי הצעת החוק, מנכ"ל המשרד יהיה רשאי להטיל עיצום כספי עד לגובה של כ-2 מליון שקל בגין הפרה המפורטת בחלק א', עד כ-4 מליון שקל בגין הפרה המפורטת בחלק ב', עד כ-8 מליון שקל בגין הפרה המפורטת בחלק ג', ועד כ-16 מליון שקל (הסכום הבסיסי במלואו) בגין הפרה המפורטת בחלק ד'.

 

מנכ"ל המשרד, בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי, רשאי לשקול, בין היתר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן:

(1) המידה בה היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק

(2) המידה בה היה בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר

(3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה

(4) משך ההפרה

(5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה

(6) מידת התועלת שצמחה לחברה המפרה כתוצאה מההפרה

(7) הפרות קודמות של החברה

(8) החברה המפרה נקטה פעולות למניעת הישנות ההפרה, דיווחה מיוזמתה על ההפרה, או נקטה פעולות לתיקון ההפרה והקטנת הנזק

(9) מניעת הרווח הכספי שצמח לחברה המפרה כתוצאה מההפרה

 

כמו כן מוצע בחוק כי המשרד יקבע אמות מידה בדבר קביעת סכום העיצום הכספי, ויפרסמן באתר האינטרנט של המשרד.

 

מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל: "אני מבקש להודות למשרד המשפטים ולאגפי המשרד על שהביאו, לראשונה, ליצירת עולם חדש של כלים שלובים ואפקטיביים לאיתור הפרות על ידי חברות התקשורת, והטלת סנקציות משמעותיות שיגנו על האינטרס הציבורי".

 

 

נבנה על ידי Interserve, אחסון אתרים jetserver